מי שהיה אמור להיות הקלף המנצח של נתניהו לקראת הבחירות הפך לנטל פוליטי וביטחוני. בין החשש מעימות עם האיש החזק בעולם לבין הרצון להצטייר כמגן האינטרסים של ישראל, רה"מ ניצב בפני דילמה מורכבת. שר בכיר בליכוד אישר לוואלה: "נתניהו מתלבט האם להתעמת עם טראמפ"
ביקורת פומבית על רה"מ, הסתייגות מהתקיפות בלבנון ודחיפה להסכם עם איראן - הנאום של הנשיא האמריקני חשף שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות של וושינגטון והציב בפני ישראל גבולות חדשים. המסר לירושלים: קיבלתם מאיתנו את העיקר, עכשיו אל תקלקלו לנו
ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב לקחו הימור משותף ונחלו הפסד. הבעיה היא שבעוד שטראמפ יכול לספוג אותו, אצל נתניהו מדובר בשאלה של חיים או מוות - ולא רק כדימוי
ישראל ריכזה חלק ניכר מהונה המדיני בסל אחד, וכיום היא מחזיקה במעט מנופי השפעה על הממשל האמריקאי. אבל גם במדיניות חוץ, פיזור סיכונים הוא המפתח לחוסן אסטרטגי
האם גוף תקשורת חזק צריך להשיב לביקורת בבית המשפט או בזירה הציבורית? תביעות העתק של חדשות 12 עלולות לייצר אפקט מצנן כלפי עיתונאים, אזרחים ומבקרים פוליטיים
למרות ההישגים הצבאיים מול חמאס, חיזבאללה ואיראן, נתניהו הוביל את ישראל לתבוסה מדינית מסוכנת: תלות בטראמפ, החמצת הזדמנויות והותרת איומים שישובו לרדוף אותנו
ראש הממשלה לחץ על ארצות הברית לצאת למלחמה באיראן והבטיח הישגים דרמטיים. כעת, כשהסכם מתגבש ללא מענה לסוגיות שמטרידות את ישראל, היחסים עם טראמפ במשבר ובכירים בירושלים מתארים את התוצאה כ"כישלון אסטרטגי גדול"
בנט סירב להצעתו של איזנקוט להמליץ בבית הנשיא על המפלגה הגדולה בגוש - במשך חודשים ארוכים הוא נמנע מכל הצעה שלא ממקמת אותו כמועמד היחיד לראשות הממשלה. כעת, איזנקוט מוכיח "ששיטת המומנטום" של בנט עלולה לבוא בעוכריו - ומרוויח מנדט אחד על חשבונו מידי שבוע
הבעיה אינה ביכולת של צה"ל, אלא ברצון להשתמש בה. מי שמפקד על הצבא בשטחים אחראי לא רק לחיילים ולמתנחלים, אלא גם לחיי מי שחיים תחת שליטתו. כאשר הפשעים חוזרים על עצמם והאכיפה לא מגיעה, השתיקה כבר איננה ניטרליות - היא שותפות
נשיא ארה"ב, שרק לא מזמן שלח מפציצים לאיראן בתיאום מושלם עם ישראל, הפך למושא לעג שמתחנן לעסקה. התמיכה בימין נשחקת, ובסביבת ראש הממשלה מבינים שאי אפשר לבנות יותר על תמונות ענק של שני המנהיגים. עכשיו, הרחק מעין הציבור, המרוץ הוא למצוא מסר חדש לקלפיות
היועמ"שית אמנם צדה בפינצטה את המשפט שעלול לגנוז לגוטליב את החלום להיות שרה, אבל חברת הכנסת יצאה מ"הדרבי המשפטי" כמנצחת הגדולה. בלי אישור מנתניהו, בלי לפחד משר הביטחון ובלי יועצי תקשורת - כך הפכה גוטליב מסתם ח"כית לתופעה שמרסקת את הכללים
לנתניהו לא נותרו הרבה שפנים בשרוול: הסקרים נגדו, הציבור סולד משמות רבים ברשימתו, הניצחונות המוחלטים בכל הגזרות משולים לחלומות באספמיה, וטראמפ מפנה עורף. מה נותר לו לעשות? אולי לקחת הימור על חיינו. ובלשונו של אביגדור ליברמן, "שום דבר טוב לא מאיים עליו"
המופע הבזוי בכנסת והניסיון להעניק לגוטליב חסינות על חשיפת לוחם שב"כ הוא שבירה מוחלטת של מחסום הבושה. בעוד הקואליציה צפויה להכשיר את הפגיעה בביטחון, ספק אם ההחלטה תעמוד במבחן בג"ץ. נקודת האור: היועצת לא הנידה עפעף וכך חירפנה את חברי הקואליציה
התקיפה השלישית באיראן לא יצאה לפועל, טראמפ כבר לא סופר את נתניהו כבעבר, והסקרים ממשיכים לנבא הפסד לגוש. בין חוקי הפיצוי לחרדים, המאבקים על הפריימריז והחשש מאובדן השלטון, בליכוד עסוקים יותר ויותר בשאלה האם נתניהו יתמודד בבחירות הקרובות - או ישאר על הספסל
האירוע שהתרחש בסמוך למושב מרגליות, מהווה תזכורת לכך שהגבול הצפוני איננו קו מופשט על מפה: ישראל אינה יכולה עוד לקבל את מדיניות ההכלה שנוהלה טרם 7 באוקטובר. על תפיסת הביטחון החדשה בצפון ומבחן הריבונות בלבנון - במרחב בו ארגון הטרור שולט בשטח
גם מעצמה כמו ארה"ב שמבקשת הסכם אינה יכולה להבליג על הפלת מסוק אפאצ'י, ולהרשות שפגיעה בנכס צבאי תעבור ללא תגובה. עם זאת, האמריקנים משדרים מסר מוטעה לאיראן כאשר הם מתייחסים לפגיעה כ"תגובה מדודה והגנתית" - כזו שנועדה "לסגור סיבוב" ולא לפתוח מלחמה
נשיא ארה"ב טוען שאינו יודע האם נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה מחודשת. האם הוא מבטא התלבטות אמיתית של נתניהו או אתת רצונו שלו? הנה כל האפשרויות והתשובות
הדיון בהסרת חסינותה של טלי גוטליב הפך לכתב אישום ציבורי נגד היוריסטוקרטיה, היועמ"שית והאכיפה הבררנית. גוטליב מבטאת זעם עמוק של ציבור מושתק
חיזבאללה הוא הקלף המרכזי של איראן בציר השיעי. כל מטח נועד להבהיר לטראמפ כי הדרך להסכם תעבור דרך דרישותיה של טהרן - וכל תגובה היא מסר לממשלת לבנון: אל תחשבו על הסכם שמצמצם את הארגון השיעי - או שהציר יגבה מחיר
ההחלטה על זהות יועמ"ש המשטרה הסתיימה בתוצאה הבאה: בן גביר קיבל מועמד שצפוי ליישם את מדיניותו. המפכ"ל, שהצהיר כי יעמוד על הרגליים האחוריות כדי למנות קצין מתוך המשטרה, זנח את הכוונה המקורית - בעוד ליועמ"שית לא צפויה להיות עילה להתנגד למינוי | פרשנות
באזור ששקוע במלחמות כבר שנתיים ושמונה חודשים, כולם קשובים לנשיא ארה"ב. מה הוא יחליט - יסיים את המלחמה או שיסלים? אולם, לפעמים, לעיתים קרובות ממש, הוא אומר דבר אחד וכעבור חצי שעה - את היפוכו. וכך, עתיד המזה"ת מונח על כף הפרשנות
כתב האישום נגד ח"כ טלי גוטליב מציף מחדש את אחת הסוגיות הרגישות במשפט ובפוליטיקה: מתי חסינות פרלמנטרית מגנה על חברי הכנסת, מי מוסמך להעניק אותה, והאם הכנסת יכולה לעצור הליך פלילי שכבר יצא לדרך?
בזמן שאיראן, ארה"ב וישראל מתמרנות בין איום צבאי למו"מ מדיני, החות'ים מחזירים את הים האדום למרכז העימות. מאחורי ההצהרות על סולידריות עם הפלסטינים מסתתר מהלך רחב יותר: ניסיון להשפיע על מאזן הכוחות באזור, לאיים על נתיבי הסחר - ולהבטיח שתימן תישאר חלק מהמשחק
מהמרחב הביטחוני בעזה ועד הפעילות בלבנון, בסוריה ובאיראן - ישראל עוברת ממאבק על הישרדות למאבק על עיצוב המזרח התיכון. מודל הארץ המובטחת
מה אפשר ללמוד מהתגובה הישראלית לתגובה האיראנית לתגובה הישראלית לזירה הלבנונית? בעיקר שהדיונה מרצועת עזה שנדדה לביירות, המשיכה הלאה לאיראן. ככה נראית מדינה שאיבדה את עצמאותה
אם למישהו יש ספק בנוגע לחשיבותו של החוק להפרדת מח"ש מהפרקליטות, הוא מוזמן לעיין בספרו החדש של ח"כ משה סעדה, מבכירי המחלקה בעבר. מפרקליט מדינה שלכאורה שמר על מפכ"ל מקורב, דרך טיוח חקירות רגישות, ועד פרשת גופמן: השימושים האלימים בכוח המשרה
זאת לא שאלה הומניטרית בלבד, היא בראש ובראשונה שאלה של אחריות מוסרית ופוליטית. עיקרון אחד פשוט צריך להנחות כל דיון באשר לעתידה של הרצועה. כמו בחנות כלי הבית בשוק; "שברת שילמת". שותפי ההרס חייבים להיות שותפי המימון והשיקום, ותעשיות המוות הישראליות - תחילה!
כשהיועמ"שית מנסה לעצב מחדש את גבולות הדין מול הממשלה אותה היא מסרבת לייצג, ופעם אחר פעם בג"צ זורק אותה מהמדרגות, אנו מחוייבים לעצב מחדש את גבולות הכוח של המוסד בראשו היא עומדת. יש רגעים שבהם סיפור משפטי מפסיק להיות עוד מחלוקת מקצועית, והופך למשל על שיטה
כל עוד גלי בהרב-מיארה נשארת בתפקידה, היא מחזיקה בכוח וטו לא מידתי על כל החלטת ממשלה. וחוק פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה עלול להסתיים בפסילה נוספת בבג"ץ. שר המשפטים יריב לוין צריך לפעול להדחתה
מאחורי ניצחונו של מועמד נתניהו למבקר המדינה הסתתרו שעות של לחץ, שכנועים וקרבות פנימיים בליכוד. כעת, בזמן שהאופוזיציה מחפשת דרך לעצור את הדימום בסקרים, עופר וינטר מסומן כמי שעשוי לערער את המפה הפוליטית - והמאבק על הנהגת מחנות המרכז והשמאל רק הולך ומסתבך
נתניהו השלים שליטה כמעט בכל מוקדי הכוח, הוויכוח על דמות המדינה מחריף וסולברג סומן בגלל תפקידו בוועדת הבחירות. כעת גוש השינוי נדרש לאחריות - גם במחיר ויתורים
קצין צה"ל ולראשו כיפה סרוגה מול המון חרדי זועם הפך לסמל עבור רבים בציונות הדתית. בזמן שמחיר המלחמה ממשיך ליפול על ציבור המשרתים, השותפות ארוכת השנים בין הימין לחרדים ניצבת בפני מבחן - שעלול להרחיק מצביעים מהגוש ולערער את אחד מעוגני הכוח המרכזיים של נתניהו
הוויכוח בין שמאל וימין אינו רלוונטי, והקרב החדש הוא על הדמוקרטיה הליברלית. נתניהו השלים את ההשתלטות על מוקדי הכוח ומסמן את יו"ר ועדת הבחירות סולברג כמטרה. ולכל המתמודדים שעלולים להישאר בחוץ ולהביא להפסד של גוש השינוי: לפעמים צריך לדעת מתי לוותר
יום אחד כלל את בחירת פרקליטו של ראש הממשלה למבקר המדינה, מצור על ביתו של שופט עליון, והמשך המתקפה על מוסדות הביקורת והתקשורת. אלה אינם אירועים נפרדים, אלא תחנות באותו מסלול של שינוי עמוק במבנה המשטר הישראלי
בלגן, פחד ורעש הם הדבר האחרון שנותר לממשלה הזו למכור: מה שנראה כמו רצף של כישלונות, מינויים מטעם ועימותים של "קיצוניים", הפך לשיטת פעולה מכוונת שנועדה לערער את האמון במוסדות המדינה, להסית את הציבור ולפגוע באופייה הדמוקרטי של המדינה
בחירתו של מיכאל ראבילו למבקר המדינה אינה רק מאבק על תפקיד אחד, אלא פרק נוסף במלחמת ההגמוניות בישראל. כעת, כשהעתירות לבג"ץ בדרך, הדילמה המרכזית עוברת לפתחו של נשיא העליון יצחק עמית
איך קרה שעשרות קיצונים התפרעו ושברו חלונות בבית המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון - בזמן שישנה ממשלה שמקפידה חדשות לבקרים להחליש את הרשות השופטת ולסרס את התקשורת? הגינויים זרמו מכל הכיוונים, וכן מצד ראש הממשלה שגינה את הפורעים - מבלי להזכיר, כמובן, שמדובר בחרדים
הדרך להחלשת חיזבאללה ולפירוקו מנשק אינה עוברת רק במערכה צבאית, - אלא גם בייבוש של מקורות המימון שמאפשרים לו לשלם לפעיליו ולשמר את השפעתו בלבנון. לשם כך, נדרש לפעול נגד הכסף האיראני, נתיבי ההברחה, מערכות התרומות, והרשתות המסחריות שבנה ארגון הטרור
לו היה בסביבת נתניהו ולו אדם אחד שדורש את טובתו באמת, הוא היה מניח יד על כתפו ולוחש לו שיפרוש לפני שיהיה מאוחר מדי. האם עכשיו, עם קבלת תוצאות הבחירות לתפקיד מבקר המדינה, נמצא מישהו כזה?
על התרחישים שהובילו לשיחה הקשה בין נשיא ארה"ב לראש הממשלה - מהאפשרות שמדובר בתחבולה ועד לסברה שבוושינגטון החליטו לקבוע את גורל הבחירות בישראל
מדי יום נשברים שיאי שפל בממשלה הזו, אבל אירוע כזה עוד לא היה: טראמפ צרח על נתניהו, קילל ורה"מ התקפל. הוא לא יתקוף בביירות למרות שחיזבאללה ממרר את חיי תושבי הצפון ולמרות שהבטיח. ובסוף, אולי הכל קשור לפחד מהמשפט
מדינת ישראל במצב נורא. תאשימו את נתניהו או את היועמ"שית, דבר אחד בטוח: רכבת הבחירות שיצאה היום מהתחנה, מעבירה את האזרחים מהקרונות אל הקטר
במשך דורות הרכס היה אתר בעל משמעות אסטרטגית: נקודת תצפית ושליטה על מרחב נבטיה, הליטני וצירי התנועה בדרום לבנון. במערכת המדינית מנצלים את פרק הזמן טרם הסכם מסגרת אפשרי, כדי לבסס מערך ביטחוני ולדחוק את ארגון הטרור מהמרחבים שמהם הורגל לאיים על יישובי הצפון
המאבק לשחרר את מדינת ישראל ממנגנוני כוח המשומנים היטב בכספים זרים עובר דרך הממשל האמריקאי. מה שמעניין בדו"ח החדש הוא הרחבת החזית מזירת המימון הפדרלי מטעם ממשל ביידן, אל הזירה המשמעותית בהרבה
המשלחת המנופחת של כנסת ישראל למצעד התמיכה בארה"ב, הוכיחה שכאשר מדובר במנעמים וכיבודים, אין ימין ושמאל ואין קואליציה ואופוזיציה. חבל שהם לא מסוגלים להתאחד ככה למען תושבי הצפון
בישראל מזהירים כי הגבלת התקיפות לדרום לבנון אינה מספקת בעוד יישובי הצפון תחת אש. במקביל, נמשך המאמץ האמריקני לקידום הסכם
