נאומו של ראש שב"כ לשעבר רונן בר, אליו מיהר ראש הממשלה להגיב, הדגיש את ההבדל בין השניים. כשלוחמי שב"כ פעלו בשטח, מקורבי רה"מ תדרכו נגד העומד בראש הארגון. עכשיו נתניהו המציא פטנט חדש, כשהמטרה היא לעשות הכל כדי לשרוד ולא להקים את ועדת החקירה המיוחלת
רונן בר, שנושא באחריות גדולה ל-7 באוקטובר, ממשיך לתקוף את נתניהו ולקבל חיבוק מאנשי קפלן. לעומתו, ראש אמ"ן הקודם הפך למוקצה מהחברה כי בחר להפנות את האצבע המאשימה כלפי עצמו - ולא לעבר רה"מ | צפו
הגימיק המגעיל של המפלגה הכי גזענית בישראל מאותת שאנו מאבדים את היתרון היחסי שלנו על האויב: תאוות ההרג גוברת על קדושת החיים
שב"כ ובכיריו כשלו בשבעה באוקטובר - אך מאז הם נכנסו למערכה בכל הכוח והוציאו מבצעים הירואיים שחלקם לא פורסמו. כעת, ראש השב"כ לשעבר מניף דגל אדום וקורא: "צריך ועדת חקירה ממלכתית". תקשיבו לו | צפו
אשת התקשורת הביעה חשש מעתיד הענף ומחופש העיתונות בישראל. מגל חושב שאולי כדאי שבמקום להזדעזע מה"רדיפה" כלפי גיא פלג, דיין תתחיל לדאוג מעלילת הדם השקרית כלפי חיילי צה''ל, שהוא הציג כ"חשיפה בלעדית"? | צפו
יו"ר האופוזיציה שוב האשים את נתניהו שישן בליל 7 באוקטובר, כאילו היה אמור להתעורר סתם כך מעצמו שטוף זיעה. ואם זה לא הספיק, טען שהגוש שלו מנצח בכל הסקרים, כשלמעשה כמעט אין סקר שמנבא לו ניצחון, וסקרים רבים גם חוזים לו הפסד צורב | צפו
העימות בין ימין לשמאל בישראל אינו רק מאבק אידיאולוגי, אלא ביטוי לעומק של רגשות עלבון, בוז וטינה שנבנו לאורך דורות של ריבוד חברתי. הבנה מחודשת של מקומם של רגשות אלה עשויה לאפשר שיחה מכוננת מחדש על חזונה של המדינה ועל יחסי הכוחות בין האליטות הישנות והחדשות
אפשר לתת לנתניהו חנינה כדי שיוכל להתרכז בעבודה ואפשר להמשיך את המשפט. אבל במקום לפנטז על עסקת טיעון שתכלול עזיבה של החיים הפוליטיים, כדאי לשמאל להפנים שיש רק דרך אחת להזיז את נתניהו ממשרד ראש הממשלה - והיא עוברת בקלפי | צפו
ההשקעה בחברה הערבית אינה מותרות אלא תנאי לביטחון אמיתי. הסתה של מיליארדים מתקציבי החינוך, התעסוקה והרווחה אל המשרד לביטחון לאומי מסכנת את ההישגים שהושגו ומחזירה את המדינה לטיפול נקודתי ולא אפקטיבי. הפתרון לפשיעה מתחיל במניעה חברתית-כלכלית, לא באכיפה בלבד
מוחמד אל-תאני סיפר בריאיון כי המימון שמדינתו העבירה לחמאס היה על דעת כל ראשי הממשלה - נתניהו, לפיד ובנט, וכי כל זרועות הביטחון של ישראל היו מודעות לכך. לא חבל על המיליונים שנשפכו כדי שנאשים את ביבי? | צפו
מאחורי הגבורה הגלויה של פצועי צה"ל נמצאים פגועי הנפש, הנושאים כאב שקוף ויומיומי. יום ההוקרה הוא הזדמנות לראותם, להכיר במאבקם ולהפחית סטיגמה. ההוקרה מחייבת תמיכה, הנגשת טיפול והבנת מסעם להחלמה
נשיא העליון לשעבר ממשיך לנסות להסית ולהדליק את הרחובות. אחרי האזהרות הקודמות, מגיעות ההתרעות החדשות על השב"כ והמשטרה. בניגוד לעבר, לאף אחד זה כבר לא מזיז. גם בצד שלו | צפו
ברשויות מדברים על חדשנות, אך בשטח מתקשים לעיתים אפילו להנפיק מייל בסיסי. הפער בין ההצהרות למציאות נובע מחסמים בירוקרטיים ותרבותיים. שינוי במדיניות, בהון האנושי ובתרבות הארגונית הוא תנאי לטרנספורמציה דיגיטלית אמיתית
שר הביטחון כ"ץ מעוניין שצה"ל ימשיך לדמם מפצעי שבעה באוקטובר עד לכדי שיכחה מאחריותו של הדרג המדיני. אך הרמטכ"ל זמיר לא מתכוון לוותר, וכשהוא מדובר עם מקורביו דבריו נשמעים נכוחה - אין בכוונתו להיגרר אל המשחקים הפוליטים, אלא להמשיך להגן על הצבא ולתקן אותו
עצירת הקידום של אל"מ (במיל') גרמן גילטמן, אדם שתרם למדינה, אינה פשוטה - אך הכרחית. הרצי הלוי טעה כשלא חתך כבר אז את תופעת האיום בסרבנות. כעת נשאר למחליפו להדיח אנשים נוספים שקראו לסרבנות - ועדיין משרתים במילואים | צפו
חוק הגיוס המוצע הוא המתווה הראשון שהרבנים החרדים מסכימים לו וישתפו איתו פעולה, ומי שעדיין חושב שאפשר לגייס בכוח - ממשיך באותה טעות מרה. עיון בחוק החדש מגלה שמספרי המתגייסים יהיו גבוהים יותר מהמתווה של אדלשטיין, בטח ובטח מחוק הדרדלה של "ממשלת השינוי"
אומנם אין דיל בין ראש הממשלה להרצוג, אבל אל תקנאו בנשיא. הרבה בהצלחה לרומן גופמן בתפקידו כראש המוסד, חרף העובדה שנתניהו מצליח להציב מועמדים מטעמו במשלטים רבים וחשובים. ומדוע דרעי לא מעוניין במועמד המושלם לתפקיד הרב הראשי של העיר העברית הראשונה?
בישראל של 2025 המילה "ציונות" הפכה לאיתות פוליטי פשוט: בלי ערבים. הגזענות הרעשנית והגזענות השקטה מקיפות את המערכת הפוליטית כולה, שבה שותפות אזרחית בסיסית נהפכה למותרות אידאולוגיות. כל עוד דחיקת חמישית מהאזרחים נתפסת כלגיטימית, החדר יוחשך והדלת תישאר סגורה
הם טוענים שאנו חיים תחת דיקטטורה, ושהם הם "הרוב המכריע", אבל האמת היא שהם כבר מזמן ניתקו קשר עם המציאות
אם ישקול ברצינות חנינה תמורת הקדמת בחירות, הרצוג לא רק שלא ירגיע את הקרע בעם - הוא ילבה אותו, וייזכר כנשיא שהניח לראש ממשלה נאשם לעמוד מעל החוק
החלטת נתניהו למנות את אלוף גופמן לראשות המוסד מלווה, כרגיל, בבכירים לשעבר שתוקפים את המהלך, ובבכירים בהווה שמאיימים בגל עזיבות. אבל כמו במינויים הקודמים, אנחנו נגלה שגם פה לא תהיה אף עזיבה. החיסרון בהחלטה: גופמן כבר לא יהיה הרמטכ"ל הבא | צפו
בקשת החנינה של ראש הממשלה אינה רק מהלך משפטי אישי, אלא נקודת מפנה למדינה שלמה שכבר שנים כבולה למאבק פוליטי-משפטי משתק. החנינה האמיתית אינה עבור נתניהו, אלא עבור הציבור הישראלי הזקוק להשתחרר מהתלות בגורלו של אדם אחד ולפתוח דף חדש
ישראל שהתאהבה בפוזת המעצמה המקומית ניסתה לקדם מנהיג מטעמה. זה התאים לאג'נדה של נתניהו וטראמפ שמבקשת לקדם את שלב ב' של ההסכם עם חמאס, בניגוד גמור לאינטרס הביטחוני שלנו
בעוד ראש הממשלה דוחף בכל כוחו לאישור חוק הגיוס לפני פגישתו המתוכננת עם טראמפ, המחלוקות בקואליציה גוברות, הדיונים נמשכים אל תוך הלילה - והחרדים מכינים את הוויתורים שייאספו בדרך
תעשו פרצוף מופתע: בפרקליטות למדו מהפצ"רית, היועמ"שית ובג"ץ, והחליטו לסגור את התלונה של פילבר נגד אנשיה בגין בדיקה פולשנית שעבר לטענתו, לאחר ש"לא נמצאו לכך תימוכים" | צפו
המהפכה הטכנולוגית כבר כאן, והיא משנה את שוק העבודה בקצב מסחרר. ארגונים ועובדים שאימצו למידה מתמשכת ושילוב של בינה מלאכותית זוכים לפריון גבוה יותר, בעוד מי שמתעלם מהשינוי נותר מאחור. כדי להבטיח צמיחה ורלוונטיות - חובה לאמץ חדשנות עכשיו, בכל מגזר ובכל מקצוע
ההתנהלות המדינית, החברתית והכלכלית של השנים האחרונות משקפת אמונה מסוכנת שלפיה די ברצון כדי לעצב את המציאות. אך התעלמות מהשלכות - בהחזקה בשטחים, בזירה הבינלאומית, בהגירה, במערכת המשפט והחינוך - עלולה לדחוף את ישראל לעתיד מורכב וקשה הרבה יותר לקראת שנת המאה
הטראומה הלאומית של מלחמת "חרבות ברזל" לא נעצרת בגבול - היא נכנסת גם אל חדרי הבית ומשנה את הדינמיקה המשפחתית. לצד עלייה באלימות, דווקא הדיווח יורד, והסכנה הופכת שקטה ומוסתרת. המחיר הנפשי שלא מטופל בזמן עלול להפוך לאיום ממשי על ביטחונן של נשים וילדים בישראל
הוויכוח סביב המסרים של שני המנהיגים הפך לעימות על אמינות ומהות. מאחורי הסרטונים עומד מאבק תקשורתי שמאפיל על הדיון הענייני. חוק הגיוס עצמו כמעט שלא נבחן בעומק בדיון הציבורי
למרות שנתניהו משוכנע שהחוק טוב - הנרטיב חזק מהפרטים: הצהרה על פטור לחרדים הייתה מעניקה לבנט וללפיד זמן מסך יקר. הביטול לא משקף ויתור על החוק - אלא ניסיון למנוע התקפה פוליטית בדיוק במקום הכואב ביותר לקואליציה
