אלף ימים, אלף בתים: התשובה הציונית המוחצת בחבל תקומה | דעה
כמעט אלף ימים אחרי השבעה באוקטובר, מנכ"ל הסוכנות היהודית מסביר מדוע הקמת אלף בתים חדשים בחבל תקומה היא לא רק פרויקט בנייה, אלא הצהרה ציונית של חוסן, התחדשות ושותפות עם יהדות העולם

כמעט אלף ימים אחרי השבעה באוקטובר, מנכ"ל הסוכנות היהודית מסביר מדוע הקמת אלף בתים חדשים בחבל תקומה היא לא רק פרויקט בנייה, אלא הצהרה ציונית של חוסן, התחדשות ושותפות עם יהדות העולם
ההכרה של ישראל ברצח העם הארמני מעלה שאלה קשה: האם ממשלות מגינות על זיכרון היסטורי, או משתמשות בו כשהדבר "נוח" מדינית?
הכנס של של יו"ר מפלגת ישר לא נועד להציג מועמד חדש, אלא לסמן את תחילתו של השלב הבא במסע הפוליטי שלו. מאחורי הבחירה במיקום, הסגנון והמסרים - מסתתרת השאלה האם אזור השרון יהיה גם המרחב שיכריע את הבחירות, ויסלול עבורו את הדרך לניצחון
עשרות שנים באוסלו, בגירוש מרצועת עזה, בבריחה מלבנון, הם היו לבד על המגרש והם עשו מה שהם רוצים. אז זה נגמר, והנה בעזרת השם יבוא צדק. האירוע הזה של משפט נתניהו זה דרייפוס, הוא חייב להסתיים
התורה מטילה על לומדיה משא כבד של חובות, כפיפות והקרבה. אין בה צ'ק פתוח לעמלם של אחרים וגם לא ערובה לעליונות מוסרית
ההסכם שנחתם בין ישראל, לבנון וארה"ב הוא הישג מדיני לא מבוטל - ועם זאת ישנה תמימות דעים בישראל, שארגון הטרור יעשה הכול כדי להעיף את רכבת השלום מהפסים. בניגוד להסדרים קודמים, כיום ישנה דרישה ברורה: קודם פירוק חיזבאללה, אח"כ פריסה מחדש של צה"ל במרחב
הסכם לבנון הוא אמנם הרע במיעוטו מול הדשדוש בצפון, אך הניסיון לשווק אותו חשף נתניהו מנותק הממציא פייק על מעצר חרדים וקורא לממשלת אחדות רחבה בזמן שהוא מפרק את מוסדות המדינה
"משחק השלטים" בדרך המובילה לנמל התעופה בבירות הוא חלון ראווה קטן למשחק הורדות ידיים אזורי, ואפילו עולמי, בין גוש מדינות הסדר הישן לגוש המתהווה של מדינות הסדר החדש | דעה
כשמדינה שלמה עוסקת ללא הרף במחלוקות חריפות על השאלה מי אשם, מי הזהיר ומי התעלם - היא מאבדת גם את המרכז המשותף שלה, ואת יכולת הבנייה של העתיד. מדינות אינן נבנות מן הזיכרון בלבד, אלא גם מן היכולת של בני אדם לחלוק עבר, להתווכח בהווה ולהאמין בעתיד משותף
על המפה הפוליטית מצויים שלושה שחקנים הנכנסים בקלות לקטגוריית המתחזים: בנט, איזנקוט וליברמן. דרך הפעולה שלהם פשוטה: להתחפש לימניים. בתוך כך, האם קלנר ונתניהו יצליחו להעביר את חוק ועדת חקירה לאומית? - והשבוע הסתיים פרק נוסף בפארסה המשפטית הגדולה של דורנו
על הנייר זהו אחד ההסכמים השאפתניים שנראו בגבול הצפון זה שנים - הוא מבוסס על מודל חדשני של "ביצועים תמורת נסיגה". אך כולו נשען על הנחה אחת: ממשלת לבנון תצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו. דקות לאחר החתימה הארגון כבר הבהיר שלא יאפשר זאת
אילנה דיין אמרה שאסור להשוות בין חסימות הכבישים של מתנגדי הרפורמה לאלו של החרדים - בגלל המסר "למען הדמוקרטיה" אל מול "השתמטות". בדיוק משום כך המשפט החוקתי בכל העולם המערבי אוסר על הפליה מטעמי השקפה
מר נתניהו, אתה לא בן גוריון. בזמן קצר הצלחת להמיט על ישראל נזק שאף אויב לא הצליח לגרום. הפרוטוקולים מתקופת ליברמן במשרד הביטחון מוכיחים: הוא ראה לבדו את האסון בעזה. ולראש המוסד החדש רומן גופמן: אתה מוח חריף, אך לא תזיק לך מעט צניעות לפני שתטלטל את הארגון
חמאס משקם את מערך המשגרים, חיזבאללה מפעיל מערך לקליטת מתגייסים חדשים ובאיראן שוב מקפלים את ארה"ב. מזל שנתניהו מיהר לפעול - וסגר דיל עם החרדים
שלושה סוגי מפגינים שיבשו את הסדר הציבורי ב-20 השנים האחרונות, אבל בעוד שהמתנחל והקפלניסט עשו זאת בשם אהבת המדינה שלחמו למענה, הרי שהחרדי עושה זאת רק כדי להשתמט מגיוס ועבודה
על רקע המגעים הדיפלומטיים מבהירה טהרן כי היציבות בלבנון היא תנאי להתקדמות. בישראל חוששים כי ממשל טראמפ ייכנע לאיומים על נתיבי הסחר העולמיים וידרוש נסיגה מלאה מדרום המדינה. המסר האיראני למערב: אם ירושלים לא תרוסן, חופש השיט ייפגע
ברגע שהעיתונאים עצמם הופכים לכוח הדומיננטי בניהול סדר היום של הערוץ, כפי שקרה בערוץ 13, עלולה קשת 12 לאבד את מה שהפך אותה במשך שנים לערוץ המוביל בישראל. ואם מגמה זו תימשך, הקסם של קשת 12 עלול להתפוגג
לפני 90 שנה יהודי אירופה הכילו את חוקי נירנברג ופנטזו שזו אינה אלא גזרה חולפת. רק מעטים ראו את הנולד וקראו לעזוב את אדמת הניכר הבוערת לפני שיהיה מאוחר. זו אותה אירופה. אלו אותן גזירות. האם הפעם נלמד מההיסטוריה?
משמעות פסילת התיקון לחוק היסוד בעניין הוועדה לבחירת שופטים, רחבה בהרבה מהסוגיה הנקודתית של מינוי שופטים. הנשיא עמית מרשה לעצמו להעלות את גובה ההימור
עבור הדור הצעיר, הטבח לא היה רק אסון לאומי, הוא היה רגע של התנפצות. בשנייה אחת קרסה ההנחה שהמדינה תמיד בשליטה, שהצבא תמיד מוכן ושהממשלה תמיד דואגת לאזרחיה. אך דווקא משום שהדור הזה חווה את השבר על בשרו, איבד חברים ושילם מחיר יקר, מתוכו עשויה לצמוח התקווה
אחרי סיבוב הפרסה של טראמפ וההסכם עם איראן, ישראל נדרשת להשתחרר מהתלות ולפעול עצמאית: השלמת פירוק חמאס בעזה וסיפוח יהודה ושומרון הם צו השעה, זאת בזמן שהמערכת הפוליטית בישראל מתפוררת תחת מריבות פנימיות עמוקות בקואליציה ובאופוזיציה
העצומה הקוראת לסנקציות אישיות על בכירי מערכת המשפט מציתה ויכוח חריף. אך מדובר בשאלה עקרונית על זהות הריבון בישראל והעברת מוקד ההכרעה
טראמפ ונתניהו הפסידו במלחמה. נתניהו שכנע את טראמפ לעשות את כל מה שהאחרים לפניו פחדו ממנו, אך מסתבר שהאחרון לא היה חכם מספיק כדי לשאול למה הם לא יצאו למלחמה הזו. ארה"ב יצאה למלחמת נתניהו. ושם נגמר התכנון. המשטר לא קרס, ואיראן הפכה לשחקן אזורי לגיטימי
שיא ההשפלה בפיאסקו מול איראן הוא שטראמפ מכר אותנו למען כסף - אך נתניהו, ששם את כל מבטחו בנשיא ארה"ב, היה אמור לדעת: מי שישן עם דובים, קם לבסוף עם הפסדים מוחלטים. ההבנות המסתמנות סוללות את דרכה של טהרן לפריצה בגרעין, בדומה לפרישה מההסכם הקודם ש"הוביל" רה"מ
הספורט מעולם לא היה רק משחק, אלא הסיפור שבני אדם מספרים לעצמם על מי שהם. העולם המודרני לא הבין את מה שהאנושות ידעה כבר לפני אלפי שנים: בני אדם זקוקים לסמלים, לסיפור משותף. כיום, ספורט זה גם המקום האחרון שבו מותר להיות לאומי מבלי שיאשימו אותך בשנאת זרים
הישראלים מתאהבים שוב ושוב בקודקודי הצבא שנכנסים לפוליטיקה, הסקרים מרקיעים והתקווה בשמיים. אבל ההיסטוריה מלמדת שרובם התרסקו בדרך ללשכת ראש הממשלה. האם יו"ר מפלגת "ישר!" הוא עוד פרק בסיפור המוכר - או היוצא מן הכלל?
עד למהפך היה מוסד מבקר המדינה אפרורי למדי, ומאז שההגמוניה הישנה מצטמצמת דמוגרפית ומפסידה שוב ושוב בבחירות - היא נאחזת במוסדות ככלי שישרת את מטרותיה
מאפיה אמרנו? השר קרעי מוביל פרויקט לריסוק התקשורת החופשית, שבו כל צעד מושחת שלו נחשף. אלא שבג"ץ תפס על חם את תרגיל ההתפטרויות ברשות השנייה ובלם אותו ברגע האחרון. במלאכי חבלה שלומיאלים כאלה אסור לזלזל - גם אם הם מועדים 9 פעמים, בפעם העשירית זה עלול להצליח
גישת "ספרטה" אולי נשמעת טוב בנאומים, אך בעולם גלובלי פירושה ויתור על השפעה. הקשר הקרוב של נתניהו ואורבן עיוות את תפיסת החוץ וטיפח תקוות שווא לפיה ידידות עדיפה על אסטרטגיה. דווקא בתקופה בה יחסינו עם אירופה מצויים במשבר - ישראל זקוקה ליותר שיח ופחות חרמות